המהפך האסטרטגי האמריקאי: לכיוון עדיפות מקומית והסתגרות גוברת
September 8, 2025159 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
הפוליטיקה האמריקאית חוותה שינויים מהותיים מאז תחילת הקדנציה השנייה של הנשיא דונלד טראמפ בינואר האחרון, כאשר וושינגטון נקטה בסדרה של צעדים המשקפים חזון חדש המשלב בין תוקפנות צבאית גוברת להסתגרות כלפי התחייבויות בינלאומיות.
המהפך הבולט ביותר היה ההחלטה של טראמפ לשנות את שם משרד ההגנה ל"משרד המלחמה", כפי שנודע מאז הקמתו בשנת 1789 ועד לשנת 1947. שינוי סמלי זה מלווה בשינוי אסטרטגי מוחשי בעדיפויות הפנטגון, כאשר המשימות המקומיות והאזוריות גוברות על האסטרטגיה ההגנתית האמריקאית, בהתאם למסמך האסטרטגיה ההגנתית הלאומית החדש.
עיתון "פוליטיקו" חשף כי בכירי הפנטגון הציעו להעניק עדיפות למשימות המקומיות והאזוריות הסובבות, דבר המייצג סטייה מהמדיניות של הממשלות הקודמות שהתרכזו באיום הסיני ובתחרות עם מעצמות גדולות. מהפך זה מובל על ידי אלברידג' קולבי, ראש מחלקת המדיניות בפנטגון, התומך במדיניות אמריקאית יותר מבודדת ותואם עם החזון של סגן הנשיא ג'י די ואנס לסיים את ההתחייבויות הבינלאומיות של ארה"ב.
ההשלכות של אסטרטגיה חדשה זו מתחילות להתגלות דרך צעדים מעשיים כמו משיכת מימון מהיוזמה לביטחון הבלטי, שהייתה תומכת באסטוניה, בלארוס וליטא, והפצת אלפי חיילי המשמר הלאומי בערים אמריקאיות כמו לוס אנג'לס וושינגטון ושליחת ספינות מלחמה ומטוסי F-35 לאזור הקריביים כדי להילחם בסמים.
בהקשר של התמקדות ב"סיכונים אזוריים", חוויות הקשרים עם ונצואלה הסלמה בולטת. דיווחים ציינו כי טראמפ שוקל אפשרויות לביצוע תקיפות צבאיות נגד כנופיות סמים הפועלות בוונצואלה, כולל תקיפות בתוך שטח ונצואלה. הסלמה זו מגיעה לאחר תקיפה אמריקאית שהייתה ממוקדת בסירה ונצואלית בים הקריבי שהביאה למותם של 11 אנשים.
נראה כי שינויים אלו ישפיעו על הקשרים עם בעלי ברית מסורתיים, כאשר הממשל האמריקאי ידרוש מבעלי הברית לקחת על עצמם יותר אחריות על ביטחונם. כיוון זה עשוי לשנות את הדינמיקה של הבריתות הבינלאומיות ואת מאזן הכוחות האזורי.
שינויים אסטרטגיים אלו מייצגים הגדרה מחדש של התפקיד האמריקאי בעולם, כאשר הממשל הנוכחי מעדיף להתמקד באיומים אזוריים ישירים ובסוגיות פנימיות על חשבון התחייבויות בינלאומיות מסורתיות. מסלול חדש זה עשוי להוות נקודת מפנה במדיניות החוץ האמריקאית והשפעתה על הסדר הבינלאומי.
המהפך הבולט ביותר היה ההחלטה של טראמפ לשנות את שם משרד ההגנה ל"משרד המלחמה", כפי שנודע מאז הקמתו בשנת 1789 ועד לשנת 1947. שינוי סמלי זה מלווה בשינוי אסטרטגי מוחשי בעדיפויות הפנטגון, כאשר המשימות המקומיות והאזוריות גוברות על האסטרטגיה ההגנתית האמריקאית, בהתאם למסמך האסטרטגיה ההגנתית הלאומית החדש.
עיתון "פוליטיקו" חשף כי בכירי הפנטגון הציעו להעניק עדיפות למשימות המקומיות והאזוריות הסובבות, דבר המייצג סטייה מהמדיניות של הממשלות הקודמות שהתרכזו באיום הסיני ובתחרות עם מעצמות גדולות. מהפך זה מובל על ידי אלברידג' קולבי, ראש מחלקת המדיניות בפנטגון, התומך במדיניות אמריקאית יותר מבודדת ותואם עם החזון של סגן הנשיא ג'י די ואנס לסיים את ההתחייבויות הבינלאומיות של ארה"ב.
ההשלכות של אסטרטגיה חדשה זו מתחילות להתגלות דרך צעדים מעשיים כמו משיכת מימון מהיוזמה לביטחון הבלטי, שהייתה תומכת באסטוניה, בלארוס וליטא, והפצת אלפי חיילי המשמר הלאומי בערים אמריקאיות כמו לוס אנג'לס וושינגטון ושליחת ספינות מלחמה ומטוסי F-35 לאזור הקריביים כדי להילחם בסמים.
בהקשר של התמקדות ב"סיכונים אזוריים", חוויות הקשרים עם ונצואלה הסלמה בולטת. דיווחים ציינו כי טראמפ שוקל אפשרויות לביצוע תקיפות צבאיות נגד כנופיות סמים הפועלות בוונצואלה, כולל תקיפות בתוך שטח ונצואלה. הסלמה זו מגיעה לאחר תקיפה אמריקאית שהייתה ממוקדת בסירה ונצואלית בים הקריבי שהביאה למותם של 11 אנשים.
נראה כי שינויים אלו ישפיעו על הקשרים עם בעלי ברית מסורתיים, כאשר הממשל האמריקאי ידרוש מבעלי הברית לקחת על עצמם יותר אחריות על ביטחונם. כיוון זה עשוי לשנות את הדינמיקה של הבריתות הבינלאומיות ואת מאזן הכוחות האזורי.
שינויים אסטרטגיים אלו מייצגים הגדרה מחדש של התפקיד האמריקאי בעולם, כאשר הממשל הנוכחי מעדיף להתמקד באיומים אזוריים ישירים ובסוגיות פנימיות על חשבון התחייבויות בינלאומיות מסורתיות. מסלול חדש זה עשוי להוות נקודת מפנה במדיניות החוץ האמריקאית והשפעתה על הסדר הבינלאומי.
