דוח: מאיראנית לרוסית לחלוטין.. איך השתלטה מוסקבה על מטוס ה"שאהד-136" הבלתי מאויש?
רוסיה החזיקה בשליטה מלאה על ייצור המטוס הבלתי מאויש האיראני "שאהד-136" לאחר שיפוטו טכנולוגית כדי להפוך אותו לקטלני יותר, מה שגרם למתח עם טהראן המרגישה שהמעמד שלה נדחק הצידה למרות התמיכה הצבאית שלה במוסקבה מאז תחילת המלחמה באוקראינה, כך לפי דוח של רשת "CNN".
סרט תיעודי רוסי חשף את ההתרחבות הגדולה בייצור המטוס הבלתי מאויש "שאהד-136" _המוכר ברוסיה בשם "ג'יראן"_ בתוך מפעל "אלאבוּגה" בטטרסטן, הממוקם כ-600 מייל מזרחית למוסקבה. הסרט הראה קו ייצור מתקדם למנועים, שתיאר עיתונאי רוסי כ"אין לו תחליף במדינה".
טים שגיואליייב, המנכ"ל של המפעל, אישר שהמתקן "משולב" ומייצר את רוב רכיבי המטוס באופן מקומי, כולל שלדות סיבי פחמן ואלקטרוניקה מדויקת. הערכות של אנליסטים ומודיעין מצביעות על כך ש-90% מהשלבים של הייצור מתבצעים כיום בתוך רוסיה, מה שמצביע על השתלטות כמעט מלאה של מוסקבה על טכנולוגיית המטוס שהפכה לנשק מרכזי בהתקפותיה על אוקראינה.
השליטה הרוסית על הייצור עוררה חוסר שביעות רצון באיראן, שציפתה לרווחים גדולים יותר על תמיכתה הצבאית במוסקבה, במיוחד לאחר שסיפקה אלפי מטוסים בלתי מאוישים וטילים מאז תחילת המלחמה. המתח בין המדינות גבר במהלך ההתקפות הישראליות על המתקנים הגרעיניים האיראניים ביוני האחרון, כאשר רוסיה צמצמה את תגובתה ל"גינויים פורמליים", כך לפי האנליסט האיראני עלי אכבר דאריני ממרכז המחקר האסטרטגי של משרד הנשיא האיראני.
דאריני הוסיף ל"CNN" שטהראן קיוותה ל"תמיכה מבצעית גדולה יותר" מרוסיה, כמו הגדלת משלוחי הנשק או שיתוף פעולה מודיעיני, אך מוסקבה התחייבה לגבולות של "אינטרס עצמי", כפי שתיאר מקור מודיעיני מערבי, והדגיש שהשיתוף פעולה בין המדינות הוא "תועלתני ומסחרי טהור".
רוסיה החלה לייבא את המטוס הבלתי מאויש לאחר הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022, ולאחר מכן חתמה על הסכם עם איראן בתחילת 2023 בשווי 1.75 מיליארד דולר לייצורו באופן מקומי. עד ספטמבר 2025, מוסקבה השלימה את ייצור 6,000 מטוסים לפני המועד המתוכנן בשנה, כך לפי מודיעין אוקראיני שחשף גם שהמפעל מייצר כיום יותר מ-5,500 מטוסים בחודש, עם ירידה משמעותית בעלות מ-200,000 דולר ליחידה בשנת 2022 לכ-70,000 דולר כיום.
כמו כן, רוסיה הכניסה שיפורים טכנולוגיים למטוס, כמו מערכות תקשורת מתקדמות, סוללות ארוכות טווח, וראשי קרב גדולים יותר, מה שהגביר את היעילות הקרבית שלו. מומחים רואים שהשינויים הללו משקפים את "אובדן השליטה ההדרגתי של איראן" על המוצר הסופי, בזמן שמוסקבה שואפת להשגת עצמאות מלאה בייצור.
דאריני סיים את ניתוחו באומרו שהקשר בין המדינות הוא "תערובת של שיתוף פעולה ותחרות", והצביע על כך שהפוליטיקה הרוסית היא "פרגמטית טהורה, שממקמת את האינטרס העצמי מעל כל התחייבויות של בעל ברית".
נראה שההתרחבות הרוסית בייצור ובפיתוח של "שאהד-136" הפכה אותו מנשק איראני למוצר רוסי לחלוטין, מה שמעורר שאלות לגבי עתיד שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות לאור הגידול במחלוקות.
