יותר מ-200 דיפלומטים אירופיים: עצרו מיד את מלחמת עזה, מנהיגי אירופה

במהלך שמשקף את העלייה בדאגה האירופית לגבי ההסלמה הצבאית הישראלית בעזה, פנו יותר מ-209 דיפלומטים אירופיים לשעבר, בהם 110 שגרירים ו-25 מנהלים בכירים, במכתב פתוח למוסדות האיחוד האירופי, שבו הם קוראים לנקוט בפעולות מיידיות ונחרצות כדי להפסיק את הפעולות הצבאיות ולכבד את החוק הבינלאומי.

על פי דיווח שפורסם בעיתון "הגרדיאן" הבריטי, בין החותמים היו שמות בולטים שכיהנו במשרות רגישות כמו אלן לורוי, המזכיר הכללי לשעבר של השירות האירופי לפעולה חוץ, וקרלו טרוג'אן, המזכיר הכללי לשעבר של הנציבות האירופית.

המכתב הדגיש כי היסוס האיחוד האירופי או שתיקתו מאיימים על האמינות שלו בזירה הבינלאומית והפנימית.

הדיפלומטים הדגישו במכתבם תשעה אפשרויות קונקרטיות שהאיחוד האירופי יכול לאמץ, כולל השעיית רישיונות ייצוא הנשק לישראל, והטלת מגבלות מסחר על מוצרים ושירותים המגיעים מההתנחלויות הבלתי חוקיות, בנוסף למניעת מרכזי הנתונים האירופיים מקבלת או עיבוד מידע הקשור לפעילויות הישראליות בעזה ובגדה המערבית.

הם הסבירו שאם לא ניתן להגיע לעמדה משותפת, על המדינות החברות לפעול באופן עצמאי או בקבוצות קטנות.

מנגד, אמר סוון קווין פון בורגסדורף, הנציג לשעבר של האיחוד האירופי בשטחים הפלסטיניים ואחד ממובילי היוזמה, כי המכתב "משקף אכזבה רחבה בתוך המוסדות האירופיים", והצביע על כך שכמות הולכת וגדלה של דיפלומטים ואנשי ציבור לשעבר מאמינים ש"הגיע הזמן לפעול" לאחר החמרת המשבר ההומניטרי בעזה.

החותמים הזהירו מהפסד האמינות של הממשלות האירופיות בקרב עמי אירופה, תוך ציטוט סקרים בגרמניה, הנחשבת לאחת התומכות המסורתיות בישראל, שהראו כי 80% מהגרמנים מתנגדים למצב הנוכחי בעזה, בעוד ששליש מהאוכלוסייה מעוניינים שהממשלה שלהם תאמץ עמדה נחרצת יותר.

מהלכים אלו מתרחשים על רקע ביקורות בינלאומיות נרחבות על ישראל בשל הפצצת בתי חולים ומרכזים אזרחיים בעזה, מה שהוביל למותם של מאות, כולל עיתונאים, רופאים וחולים, והגביר את הלחץ על הממשלות האירופיות לנקוט בעמדות ברורות יותר כלפי תל אביב, תוך הבחנה ברורה בין עמדות האיחוד הרשמי לבין דעת הקהל בתוך היבשת האירופית.