גרמניה מפסיקה את אספקת הציוד הצבאי לישראל וקוראת להפסקת הלחימה בעזה

הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ הודיע אתמול ביום שישי, כי ממשלתו תעכב את כל הייצוא של ציוד צבאי לישראל עד הודעה חדשה, בתגובה להחלטת תל אביב להרחיב את פעולותיה הצבאיות בעזה.

מרץ אישר בהודעה רשמית כי גרמניה שמה בראש סדר העדיפויות שלה את שחרור השבויים הישראלים ואת המשא ומתן על הפסקת אש, והביע דאגה רבה לגבי סבלם של האזרחים בעזה.

במהלך מקביל, משרד ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, בהודעה ביום שישי בבוקר, אישר את הסכמת "הקבינט" לתוכנית לשלוט בעיר עזה, והבהיר כי צה"ל מתכונן לשלוט בעיר תוך חלוקת סיוע הומניטרי לאזרחים באזורים מרוחקים מהלחימה.

כמו כן, אישר המועצה הביטחונית הישראלית 5 עקרונות לסיום המלחמה הכוללים:

נשק של תנועת חמאס, החזרת כל השבויים חיים או מתים, פירוק הנשק בעזה, فرض שליטה ביטחונית ישראלית על הרצועה, והקמת ממשלה אזרחית חלופית שאינה כפופה לחמאס או לרשות הפלסטינית.

בהודעה צוין כי רוב השרים דחו תוכנית חלופית שראו אותה כלא יעילה בהבסת חמאס או בשחרור השבויים, מבלי לחשוף פרטים נוספים.

ההחלטה הזו מגיעה בהקשר של הסלמה צבאית ישראלית נמשכת מזה 22 חודשים, לאחר התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

במקביל, משפחות החטופים המוחזקים בעזה חוששות על חיי יקיריהם בשל ההסלמה הצבאית, כאשר חלקם מפגינים מול ישיבת המועצה הביטחונית בירושלים.

כמו כן, הזהירו בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית כי התוכנית עשויה להוביל למבוי סתום צבאי עם תוצאות מוגבלות.

יש לציין כי צה"ל שולט כיום בכ-75% משטח רצועת עזה, ומבצע פעולות קרקעיות ממיקומים קבועים בתוך הרצועה וב沿 הגבול, בנוסף להפצצות אוויריות וארטילריה מתמשכות.

הלחימה גרמה להרס נרחב, ולבריחת מיליוני תושבים שמספרם כ-2.4 מיליון, תוך אזהרות מהאומות המאוחדות ומארגונים הומניטריים על הסיכון הגובר לרעב.

יש לציין כי ישראל כבשה את רצועת עזה בשנת 1967, ולאחר מכן נסוגה ממנה באופן חד צדדי בשנת 2005, ופירקה 21 התנחלויות שהוקמו שם.