היובש פוגע והחיטה חסרה.. סוריה עומדת בפני מבחן פוליטי וכלכלי קשה

סוריה מתמודדת עם המשבר התזונתי החמור ביותר מזה עשורים, לאחר שהיובש הגרוע ביותר מזה 36 שנים הביא לירידה של כ-40% בייצור החיטה, מה שמציב את הממשלה החדשה בפני אתגר כלכלי והומניטרי חמור מאוד, לאור מגבלות הנזילות וקשיי הייבוא.

על פי הערכות ארגון המזון והחקלאות (פאו), סוריה תסבול השנה מחסר של כ-2.73 מיליון טון חיטה, שזה מספיק כדי להאכיל כ-16 מיליון איש במשך שנה שלמה.

בעוד שקרן המזון העולמית הזהירה שכ-3 מיליון סורים נמצאים בסיכון לרעב חמור, בזמן שיותר מחצי מהאוכלוסייה (25.6 מיליון איש) סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.

לפי רויטרס, הממשלה הסורית לא הצליחה עד כה לרכוש אלא 373,500 טון חיטה מקומית, שזה חצי מהכמות של השנה שעברה, בעוד שהיא זקוקה לייבוא של לא פחות מ-2.55 מיליון טון כדי לכסות את צרכיה.

אך דמשק לא הודיעה על עסקאות גדולות, והיא מסתמכת רק על משלוחים קטנים שאינם עולים על 200 אלף טון דרך חוזים ישירים עם יבואנים מקומיים.

סוריה קיבלה סיוע חירום מוגבל, בעיקר 220 אלף טון חיטה מעיראק ו-500 טון קמח מאוקראינה. אך הכמויות הללו רחוקות מלהספיק כדי לסגור את הפער ההולך ומתרקם.

בעוד רוסיה, הספק הגדול בעבר, הפסיקה את האספקה מאז דצמבר האחרון בשל עיכובי תשלומים וירידת האמון ביכולת הממשלה החדשה לשלם.

מנגד, החקלאים המקומיים מנסים לעמוד מול האסון, שכן בחסכה וחומס, היובש השמיד את רוב היבולים, אומר אחד החקלאים: "זרענו 100 דונם ולא קצנו כלום", בעוד שאחר נאלץ להשתמש בחיטה שאינה מתאימה לצריכה אנושית כמזון לבעלי חיים.


בחודש מאי האחרון, הודיע הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על הסרת הסנקציות שהוטלו על סוריה, במהלך שנחשב לשינוי אסטרטגי לתמיכה בשיקום הכלכלה שלה לאחר הדחת בשאר אסד. עם זאת, המגבלות הבנקאיות והקפאת הנכסים עדיין מפריעות להעברות כספיות, מה שמקשה על יכולת הממשלה לערוך חוזי ייבוא רחבים.

על פי משרד החקלאות האמריקאי, סוריה תצטרך במהלך עונת 2025-2026 לייבא 2.15 מיליון טון חיטה, עלייה של 53% מהשנה שעברה, שזהו הכמות הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה.


החיטה מהווה את עמוד השדרה של תוכנית הלחם המפוקחת, אחת מהגנות החברתיות האחרונות שנותרו לסורים. אך הירידה בייצור המקומי וקושי הייבוא מעידים על משבר לחם חמור, שעשוי להפוך למבחן פוליטי וכלכלי עבור הנשיא אחמד אל-שרע וחבר ממשלתו, המנסים לבנות מחדש את המדינה לאחר 14 שנים של מלחמה.

בעוד הסורים מצפים לעונת הגשמים הקרובה בתקווה להקל על המשבר, הכלכלה הסורית מתמודדת עם קרב קשה להבטחת הלחם, המוצר הרגיש ביותר בחיי האזרחים ואחת מעמודי התווך של היציבות החברתית.