המדיניות האמריקאית במזרח התיכון קובעת את סדרי העדיפויות שלה בעזה, סוריה ולבנון
August 12, 202532 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן
16
בהצהרות המשקפות ניסיון של ארצות הברית להשיג איזון עדין בין הלחצים ההומניטריים לאינטרסים הביטחוניים, קבע משרד החוץ האמריקאי את סדרי העדיפויות האזוריים שלו דרך שלוש חזיתות משולבות: עזה, סוריה ולבנון, בזמן שהאזור חווה עלייה חמורה במתחים.
מאיצים את דבריו של דובר משרד החוץ האמריקאי מייקל מיטשל כי וושינגטון פועלת להפסקת אש מיידית וברת קיימא בעזה, תוך דגש על הבטחת ביטחונה של ישראל, שחרור בני הערובה, מניעת חזרת חמאס לשלטון ועבודה על הגדלת הסיוע ההומניטרי עם ביקורת על העיכוב הישראלי בפתיחת המעברים והלחץ הישיר על המנהיגים הישראלים להפסיק את הפעולות הצבאיות הגורמות להיגרשות המונית.
אך הסתירה נותרת ברורה, בעוד היא קוראת לשחרור בני הערובה, ישראל ממשיכה בפעולות הצבאיות המאסיביות שלה ולמרות הקריאה להפסקת אש, וושינגטון לא הכריזה על סנקציות ממשיות על ישראל.
באשר למשבר בסווידא, ציין מיטשל את דאגת וושינגטון משימוש בכוח נגד המפגינים השקטים ודורש מהשלטון הסורי להעניש את האחראים להפרות. בנוסף, הוא תומך ב"כוחות סוריה הדמוקרטיים" במאבקם נגד דאעש, עם אזהרה מהסלמה המאיימת על יציבות צפון מזרח סוריה. והשאלה כאן היא האם יש לממשלת ארצות הברית חזון ברור לעתיד סוריה לאחר קריסת משטר אסד?
וושינגטון קיבלה בברכה את החלטת הממשלה הלבנונית להתחיל ביישום הסכם הפסקת האש (נובמבר 2024), והחשיבה אותו כבסיס לפירוק הנשק של חיזבאללה באופן מלא בהתאם לעקרון "צבא אחד לעם אחד" לפי הסכם טאיף. והחשיבה אותו כדרוש למניעת מלחמה רחבה עם ישראל אך יש בעיה ביישום והיא שחיזבאללה עדיין מסרב לפרק את נשקו, ומאיים בהסלמה בגבול.
החוט הדק שעליו צועדת המדיניות האמריקאית עלול להיקרע אם היא תיכשל בהשגת תוצאות מוחשיות, במיוחד עם התקרבות הבחירות האמריקאיות 2026 ורצון הציבור לטרמפ בעקבות כישלונו בניהול המשברים הללו.
מאיצים את דבריו של דובר משרד החוץ האמריקאי מייקל מיטשל כי וושינגטון פועלת להפסקת אש מיידית וברת קיימא בעזה, תוך דגש על הבטחת ביטחונה של ישראל, שחרור בני הערובה, מניעת חזרת חמאס לשלטון ועבודה על הגדלת הסיוע ההומניטרי עם ביקורת על העיכוב הישראלי בפתיחת המעברים והלחץ הישיר על המנהיגים הישראלים להפסיק את הפעולות הצבאיות הגורמות להיגרשות המונית.
אך הסתירה נותרת ברורה, בעוד היא קוראת לשחרור בני הערובה, ישראל ממשיכה בפעולות הצבאיות המאסיביות שלה ולמרות הקריאה להפסקת אש, וושינגטון לא הכריזה על סנקציות ממשיות על ישראל.
באשר למשבר בסווידא, ציין מיטשל את דאגת וושינגטון משימוש בכוח נגד המפגינים השקטים ודורש מהשלטון הסורי להעניש את האחראים להפרות. בנוסף, הוא תומך ב"כוחות סוריה הדמוקרטיים" במאבקם נגד דאעש, עם אזהרה מהסלמה המאיימת על יציבות צפון מזרח סוריה. והשאלה כאן היא האם יש לממשלת ארצות הברית חזון ברור לעתיד סוריה לאחר קריסת משטר אסד?
וושינגטון קיבלה בברכה את החלטת הממשלה הלבנונית להתחיל ביישום הסכם הפסקת האש (נובמבר 2024), והחשיבה אותו כבסיס לפירוק הנשק של חיזבאללה באופן מלא בהתאם לעקרון "צבא אחד לעם אחד" לפי הסכם טאיף. והחשיבה אותו כדרוש למניעת מלחמה רחבה עם ישראל אך יש בעיה ביישום והיא שחיזבאללה עדיין מסרב לפרק את נשקו, ומאיים בהסלמה בגבול.
החוט הדק שעליו צועדת המדיניות האמריקאית עלול להיקרע אם היא תיכשל בהשגת תוצאות מוחשיות, במיוחד עם התקרבות הבחירות האמריקאיות 2026 ורצון הציבור לטרמפ בעקבות כישלונו בניהול המשברים הללו.
