למה נשים מצליחות להסתיר את הפרעות הנפש שלהן? מחקר הופך את הדימוי הסטראוטיפי על פניו
December 8, 2025580 צפיותזמן קריאה: 3 דקות
גודל גופן:
16
לא עוד הפרעה נפשית היא נחלת הגברים האלימים שהקולנוע חקק במשך עשורים. נשים, על פי מחקר מדעי חדש, עשויות להיות לעיתים קרובות יותר לא מאוזנות… אך באותו הזמן הן מסוגלות יותר להסתיר את מה שהן סובלות מאחורי רוגע חיצוני ומאפיינים טבעיים שמטשטשים את הסובבים אותן.
תמיד שלטו על המסכים דימויים של גברים לא מאוזנים, מ"פטריק בייטמן" בסרט "פסיכו" אמריקאי ועד "הג'וקר" ב"האביר האפל", שם ההפרעה הנפשית מגולמת באלימות, כאוס ודחף. אך חוקרים מאוניברסיטת בריסל חשפו במחקר חדש כי נשים סובלות מסוג שונה של הפרעה, מורכבת יותר ונסתרים יותר.
הפרעה שקטה מאחורי חזית מגובשת
המחקר, שכלל 492 משתתפים, הראה כי נשים הנושאות תכונות של מה שמכונה "השלישייה האפלה" – נרקיסיזם, מיקיאווליזם והפרעה נפשית – סובלות באופן משמעותי משתי מצבים נפשיים עמוקים:
עיוורון רגשי: קושי או חוסר יכולת להבין את הרגשות העצמיים או לבטא אותם.
חוסר הנאה: אובדן כמעט מוחלט של הנאה ודחף, אפילו בהנאות הפשוטות של חיי היומיום.
והמעניין הוא שהקשר הזה בין התכונות הנפשיות לגורמים הרגשיים לא היה באותה עוצמה אצל גברים, מה שפותח דלת רחבה לשקול מחדש את דרכי האבחון של הפרעות נפשיות אצל שני המינים.
שלושה הסברים שמסבירים את ההבדל בין גברים לנשים
החוקרים מציעים שלוש השערות עיקריות שמסבירות את הפער בין המינים בהבעת ההפרעה הנפשית:
1. ההיבט הביולוגי: רמות גבוהות של הורמון הטסטוסטרון אצל גברים עשויות לדחוף אותם לפרוק את ההפרעות שלהם באמצעות התנהגויות חיצוניות כמו אגרסיביות וסיכון, בעוד שנשים נוטות לדחוק את הכאב ולהפוך אותו לסבל פנימי שקט.
2. ההיבט החברתי והתרבותי: נשים רבות גדלות לעיתים קרובות על קיום הכאב והכוונתו פנימה, בעוד שגברים מורשים לבטא אותו בכעס או באלימות, מה שמחזק את ההבדלים במראה החיצוני של ההפרעה.
3. היסטוריה של טראומות נפשיות: המחקר מצביע על כך שיותר מדי נשים בעלות תכונות נפשיות גבוהות עברו חוויות כואבות מוקדמות, שגרמו לחוסר יציבות רגשית כרונית וקושי מתמשך בארגון הרגשות.
הפרעה ללא אלימות… אך יותר מתוחכמת
בניגוד לגבר הלא מאוזן שעשוי לפנות לאלימות פיזית ישירה, נשים – על פי המחקר – נוטות להשתמש בכלים יותר חבויים ומשפיעים בטווח הארוך, כמו מניפולציה רגשית, שליטה על מערכות יחסים, פגיעות בלתי ישירות, והפצת שמועות, תוך כדי ניצול הדימויים הסטראוטיפיים שמתארים אותן כרוגעות וחלשות.
וכאן טמון הסיכון; רבות מהנשים סובלות בשקט במשך שנים ללא אבחון מדויק, רק משום שהסימפטומים שלהן לא תואמים את הדגם "הקולנועי" המסורתי של ההפרעה הנפשית.
תוצאות שעשויות לשנות את עתיד האבחון והטיפול
תוצאות אלו אינן מייצגות רק גילוי מדעי חולף, אלא עשויות להיות נקודת מפנה בהבנת הבריאות הנפשית אצל נשים. הן חושפות את חוסר היכולת של הכלים האבחוניים המסורתיים, ומניעות לפיתוח גישות מדויקות יותר שמתחשבות בהבדלים הרגשיים והפיזיולוגיים בין המינים.
ההפרעה הנפשית, כפי שהמחקר חושף, אינה תבנית אחת, אלא פסיפס מורכב של גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים, והבנת המורכבות הזו עשויה להיות המפתח להצלת מיליוני מקרים שנותרו לא ידועים… כי פשוט הם "נראו נורמליים".
תמיד שלטו על המסכים דימויים של גברים לא מאוזנים, מ"פטריק בייטמן" בסרט "פסיכו" אמריקאי ועד "הג'וקר" ב"האביר האפל", שם ההפרעה הנפשית מגולמת באלימות, כאוס ודחף. אך חוקרים מאוניברסיטת בריסל חשפו במחקר חדש כי נשים סובלות מסוג שונה של הפרעה, מורכבת יותר ונסתרים יותר.
הפרעה שקטה מאחורי חזית מגובשת
המחקר, שכלל 492 משתתפים, הראה כי נשים הנושאות תכונות של מה שמכונה "השלישייה האפלה" – נרקיסיזם, מיקיאווליזם והפרעה נפשית – סובלות באופן משמעותי משתי מצבים נפשיים עמוקים:
עיוורון רגשי: קושי או חוסר יכולת להבין את הרגשות העצמיים או לבטא אותם.
חוסר הנאה: אובדן כמעט מוחלט של הנאה ודחף, אפילו בהנאות הפשוטות של חיי היומיום.
והמעניין הוא שהקשר הזה בין התכונות הנפשיות לגורמים הרגשיים לא היה באותה עוצמה אצל גברים, מה שפותח דלת רחבה לשקול מחדש את דרכי האבחון של הפרעות נפשיות אצל שני המינים.
שלושה הסברים שמסבירים את ההבדל בין גברים לנשים
החוקרים מציעים שלוש השערות עיקריות שמסבירות את הפער בין המינים בהבעת ההפרעה הנפשית:
1. ההיבט הביולוגי: רמות גבוהות של הורמון הטסטוסטרון אצל גברים עשויות לדחוף אותם לפרוק את ההפרעות שלהם באמצעות התנהגויות חיצוניות כמו אגרסיביות וסיכון, בעוד שנשים נוטות לדחוק את הכאב ולהפוך אותו לסבל פנימי שקט.
2. ההיבט החברתי והתרבותי: נשים רבות גדלות לעיתים קרובות על קיום הכאב והכוונתו פנימה, בעוד שגברים מורשים לבטא אותו בכעס או באלימות, מה שמחזק את ההבדלים במראה החיצוני של ההפרעה.
3. היסטוריה של טראומות נפשיות: המחקר מצביע על כך שיותר מדי נשים בעלות תכונות נפשיות גבוהות עברו חוויות כואבות מוקדמות, שגרמו לחוסר יציבות רגשית כרונית וקושי מתמשך בארגון הרגשות.
הפרעה ללא אלימות… אך יותר מתוחכמת
בניגוד לגבר הלא מאוזן שעשוי לפנות לאלימות פיזית ישירה, נשים – על פי המחקר – נוטות להשתמש בכלים יותר חבויים ומשפיעים בטווח הארוך, כמו מניפולציה רגשית, שליטה על מערכות יחסים, פגיעות בלתי ישירות, והפצת שמועות, תוך כדי ניצול הדימויים הסטראוטיפיים שמתארים אותן כרוגעות וחלשות.
וכאן טמון הסיכון; רבות מהנשים סובלות בשקט במשך שנים ללא אבחון מדויק, רק משום שהסימפטומים שלהן לא תואמים את הדגם "הקולנועי" המסורתי של ההפרעה הנפשית.
תוצאות שעשויות לשנות את עתיד האבחון והטיפול
תוצאות אלו אינן מייצגות רק גילוי מדעי חולף, אלא עשויות להיות נקודת מפנה בהבנת הבריאות הנפשית אצל נשים. הן חושפות את חוסר היכולת של הכלים האבחוניים המסורתיים, ומניעות לפיתוח גישות מדויקות יותר שמתחשבות בהבדלים הרגשיים והפיזיולוגיים בין המינים.
ההפרעה הנפשית, כפי שהמחקר חושף, אינה תבנית אחת, אלא פסיפס מורכב של גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים, והבנת המורכבות הזו עשויה להיות המפתח להצלת מיליוני מקרים שנותרו לא ידועים… כי פשוט הם "נראו נורמליים".
