האיחוד האירופי בוחן שימוש בנכסים רוסיים קפואים לשיקום אוקראינה לאחר המלחמה
חשפה האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קיה קלאס, כי הגוש יבחן דרכים להשתמש בנכסים רוסיים קפואים למימון הגנה ושיקום באוקראינה לאחר סיום המלחמה, והדגישה כי החרמת נכסים אלו "אינה מציאותית מבחינה פוליטית" בשלב זה.
זה נאמר במהלך הצהרותיה לאחר פגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בבירה הדנית קופנהגן, שם אמרה קלאס: "כולם הסכימו שאין זה סביר שרוסיה תקבל את הכספים הללו שוב אלא אם כן היא תפצה את אוקראינה במלואה" על הנזקים שנגרמו על ידי המלחמה.
והיא הוסיפה: "איננו מאמינים שהם ישלמו את מחיר ההפסדים הללו. לכן, אנו זקוקים לאסטרטגיית יציאה לשימוש בכספים הללו לאחר סיום המלחמה".
יש לציין כי האיחוד האירופי הקפיא נכסים רוסיים בשווי של כ-210 מיליארד יורו (שווה ערך ל-245.85 מיליארד דולר) בעקבות הסנקציות שהוטלו על מוסקבה בשל פלישתה לאוקראינה.
אוקראינה, הנתמכת על ידי מספר מדינות באיחוד האירופי כמו אסטוניה, ליטא ופולין, קראה להחרים את הנכסים הקפואים הללו ולהשתמש בהם לתמיכה בקייב. עם זאת, קריאות אלו נתקלות בהתנגדות מצד מעצמות גדולות בגוש, כמו צרפת וגרמניה, לצד בלגיה ששומרת על רוב הנכסים הללו.
בהקשר זה, הזהיר שר החוץ הבלגי, מקסים פריבו, מהשלכות ההחרמה, ואמר לעיתונאים בקופנהגן: "נכסים אלו מוגנים בצורה חזקה על פי החוק הבינלאומי.. החרמתם תוביל ליציבות פיננסית באופן שיטתי וכן לפגיעה באמון ביורו".
במקום ההחרמה, המדינות המתנגדות ציינו כי האיחוד האירופי משתמש כיום ברווחים מאותם נכסים להוצאות על התמיכה הניתנת לאוקראינה, והביעו חששות לגבי חוקיות צעד ההחרמה והשפעתו האפשרית על המטבע האירופי.
"יורוקליר", שהיא חברה להפקדת ניירות ערך בבלגיה, מחזיקה בחלק הגדול של הנכסים הקפואים הללו.
