חלוקה אירופית חדה לגבי הטלת סנקציות על ישראל למרות הידרדרות המצב בעזה

האיחוד האירופי הביע את חלוקתו החדה לגבי נקיטת צעדים עונשיים נגד ישראל, על רקע המשך המלחמה והחמרת המשבר ההומניטרי הקשה בעזה.

בהצהרות בשולי פגישת שרי החוץ של 27 המדינות החברות באיחוד בבירה הדנית, קבעה ראשת הדיפלומטיה האירופית, קיה קלאס: "אני לא אופטימית מאוד, ובוודאי שלא נקבל שום החלטה היום". היא הוסיפה: "זה מעביר מסר שאנחנו חלוקים".

הנציגת אסטוניה חשפה כי הנציבות האירופית הציעה להפסיק את המימון האירופי לחברות סטארט-אפ ישראליות, כשהיא רואה את הצעד הזה כ"סלחני", אך הוא לא התקבל בשל חילוקי דעות בין המדינות החברות.

האיחוד האירופי מתמודד עם חלוקה בולטת, כאשר מדינות כמו גרמניה, הונגריה וסלובקיה מתנגדות להטלת סנקציות כלשהן, בעוד מדינות אחרות כמו אירלנד וספרד תומכות בכך נחרצות.

מנגד, דנמרק, המכהנת כנשיאה המסתובבת של מועצת השרים, הביעה את תמיכתה במציאת פתרון שיעבור על בסיס ההסכמה הקיימת במדיניות החוץ. שר החוץ הדני, לארס לוק ראסמוסן, אמר: "האיחוד צריך לעבור מדיבורים למעשים", והציע להטיל איסור על היבוא מההתנחלויות הישראליות בשטחי הגדה המערבית, צעד שניתן לנקוט בו ברוב המיוחס כחלק מהמדיניות המסחרית. ראסמוסן הדגיש את הצורך ב"נקיטת צעדים שיאפשרו לרוב להביע את דעתו".

מנגד, שר החוץ הצרפתי, ז'אן נואל בארו, תיאר את המצב בעזה כ"טרגדיה מוחלטת".

הוויכוח האירופי הזה מתרחש כאשר המצב ההומניטרי בעזה המוקפת הולך לעבר נקודת קריסה, כאשר תוכנית המזון העולמית הזהירה כי עזה הסובלת מרעב הגיעה לשפת התהום.

למרות הלחצים הבינלאומיים והמקומיים הגוברים לסיים את המלחמה, ממשלתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ממשיכה להחזיק בעמדתה להמשיך בפעולות הצבאיות בעיר עזה, במטרה מה שהיא מכנה "למגר את חמאס, ולהשיב את כל השבויים שנחטפו במהלך התקיפה ב-7 באוקטובר 2023".