החקירה המדעית האחרונה שבוצעה בארצות הברית מציגה כי החשיפה לרמות גבוהות של אבץ משפיעה באופן שלילי על זיכרון הילדים, מה שמביא להגברת השכחה ולחולשת היכולות המוחלטות שלהם.
החקירה נעשתה על ידי החוקרת קתרין סטיבנסון מבית הספר לרפואה שבאית'קהן במונט סייני בניו יורק, כאשר הצוות המחקרי מדד את רמות האבץ בדם העוברים, וגם בדם של הילדים בגילאים בין 4 ל-6 שנים.
ואז חקרו את השפעת הרמות הללו על יכולתם של הילדים לזכור בגילאי 6 עד 8 שנים, דרך המבחן 'התאמה לדוגמה' (DMTS) שמשמש למדידת הזיכרון הפועל והיכולות המוחלטות.
המבחן מציג 'דוגמה' לילד, ואז מבקש ממנו לבחור את הפריט התואם מתוך קבוצת האפשרויות לאחר פרק זמן מאוחר, והחוקרים מצאו כי עלייה ברמת האבץ בדם מקושרת להגברת בעיות השכחה.
החוקרים הזהירו, בהצהרות שהעביר אתר 'הלת דיי' המתמחה במחקרים מדעיים, על חשיבות הפחתת החשיפה לאבץ בסביבה, וציינו כי מקורות החשיפה עשויים לכלול מזון מסוים, צביעת הבתים וצינורות.
והם אימתו כי גם החשיפה לרמות קטנות של אבץ עשויה להביא להשפעות חמורות על היכולות המוחלטות ועל פיתוח המוח של הילדים.
החקירה הדגימה כי התוצאות הללו מייצגות חשיבות קריטית לבריאות הציבור, וקוראות לקבלת צעדים מיידיים להפחתת החשיפה של הילדים לרעל סביבתי זה על מנת להגן על צמיחתם הנפשית והמוחלטת.