האם חשבת פעם למה ישנם אנשים שמרגישים נאצלה עמוקה כאשר הם שומעים מוזיקה, בעוד שאחרים עוברים דרך אותה חוויה מבלי שהלחנים מגעים בהם באותה הדרך?
הסוד, כפי שנראה, עשוי להיות בגנים.
קבוצת מדענים ממכון "מקס פלאנק" ללשון הנפש בניימכן הולנדית, וממכון "מקס פלאנק" לאמנויות הניסיוניות בפרנקפורט הגרמנית, בשיתוף פעולה עם מכון "קרולינסקה" בשוודיה, חשפו כי ההנאה של האדם מהמוזיקה נקבעת חלקית על ידי גורמים גנטיים.
החוקרים בחקיקתם השתמשו בניתוח של נתונים של מעל תשעה אלפים תאומים, בין אם הם זהים או לא זהים, במאמץ להבין את השפעת הירושה על החוויה המוזיקלית.
ותוצאות המחקר המדהים הזה פורסמו במגזין המדעי "נייצ'ר קומיוניקיישנז".
המסקנה שהגיעו אליה מוסיפה עומק חדש להבנתנו של המוזיקה, כאשר נמצא כי הדבר אינו קשור רק ליכולת שלנו להבחין בין צלילים או לתחושת הנאה כללית, אלא ישנה תכנית מורכבת של גורמים גנטיים וסביבתיים שמרכיבים את רגישותנו המוזיקלית.
ועל פי מה שהבהירה החוקרת מריאם מוסינג ממכון "מקס פלאנק" בפרנקפורט, התוצאות מגלות תמונה מורכבת המציינת כי ההנאה מהמוזיקה אינה רק תגובה רגשית פשוטה, אלא חוויית