בייג'ינג ומוסקבה "ברית אינטרסים" שלא תופרע על ידי איומים מוושינגטון

מאפייני הגיאופוליטיקה של העולם משתנים בחלקים מסוימים, ובאותו הזמן נשארות הקווים המצוירים על פי אינטרסים כפי שהיו, ואולי אפילו חזקות יותר מאי פעם, כאשר סין ורוסיה בלטו כשותפות ביטחונית וכלכלית עם כל מה שהסעיר את השינויים בנוף העולמי.

וושינגטון עומדת קרוב לברית הזו ומביטה בה בעין חשדנית בשל המשקל הצבאי והכלכלי של שתי המדינות שלא ניתן לזלזל בו.

לאחרונה, רוסיה נתונה ללחץ אמריקאי ישן-חדש, הנובע מהעיקשות שלה בנושא אוקראינה וחוסר ההיענות שלה לניסיונות טראמפ להגיע לרגיעה שתוביל בסופו של דבר להסכם שלום.

הלחץ האמריקאי נושא אופי כלכלי, והוא אחד מהדרכים שיכולות להפעיל לחץ על מוסקבה גם אם באופן מוסרי, אך הרוחות הסיניות הגיעו בניגוד מוחלט למה שטראמפ רצה.

בייג'ינג דחתה את בקשתו להפסיק לקנות נפט רוסי, במסגרת איום שלו להטיל מכסים על ייבוא הנפט ואמצעי האנרגיה מרוסיה.

הדחייה הסינית מגיעה דרך הודעה ממשרד החוץ הסיני המדגישה כי "אין לה שום כוונה לשקול מחדש את מדיניותה בתחום האנרגיה בשל לחצים חיצוניים".

בייג'ינג השתמשה בנימה של חוסר יכולת למלא את ההנחיות האמריקאיות ואמרה: "אין לחץ שיכול למנוע מאיתנו לספק את צורכי המדינה שלנו באנרגיה".

והיא ציינה כי סין "תבטיח תמיד את צרכיה באנרגיה על בסיס האינטרסים הלאומיים שלה, וכי איום ולחצים לא יועילו".