מחקר מדעי חושף תפקיד לא צפוי של סרוטונין בהחמרת סכיזופרניה

מחקר חדש גילה כי עלייה בפעילות הסרוטונין באזורים מסוימים במוח עשויה להיות גורם מרכזי בהגברת החומרה של הסימפטומים השליליים של מחלת הסכיזופרניה, מה שמקשה על סיכויי ההחלמה וההשתלבות החברתית של המטופלים.

סכיזופרניה נחשבת להפרעה נפשית מורכבת הפוגעת בכ-1% מאוכלוסיית העולם, והסימפטומים השליליים הבולטים שלה כוללים בידוד חברתי, חוסר מוטיבציה, אובדן הנאה, וירידה ביכולת לתפקד בחיי היומיום.

על אף ההתקדמות בטיפולים התרופתיים, הסימפטומים הללו נותרו מההיבטים הקשים ביותר לטיפול.

זו הפעם הראשונה שחוקרים מהמכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ונוירולוגיה בקולג' המלכותי בלונדון בדקו היפותזה שהועלתה לפני יותר משישה עשורים, הטוענת כי פעילות יתר של מערכת הסרוטונין עשויה להיות הגורם לסימפטומים הללו. המחקר כלל 54 משתתפים, מתוכם 26 חולים מאובחנים בסכיזופרניה, ו-28 אנשים בריאים.

המשתתפים עברו שני בדיקות באמצעות הדמיה פוזיטרונית (PET), תוך שימוש בחומר רדיו-אקטיבי הקשור לקולטן של הסרוטונין במוח.

בין הבדיקות, קיבלו המשתתפים מינון של אמפטמין (d-amphetamine) כדי לעודד הפרשת סרוטונין.

התוצאות הראו ירידה כללית בקישור החומר הרדיו-אקטיבי לקולטן של הסרוטונין אצל כל המשתתפים, מה שמעיד על עלייה בשחרור של נוירוטרנסמיטר זה. עם זאת, העלייה הייתה ברורה יותר באופן משמעותי אצל חולי סכיזופרניה, במיוחד באזור הקורטקס הקדמי האחראי על תכנון, קבלת החלטות ומוטיבציה.

כמו כן, הניתוח הראה כי עלייה בשחרור הסרוטונין הייתה קשורה ישירות לחומרת הסימפטומים השליליים ולרמת הפגיעה התפקודית אצל המטופלים, מה שמעיד על תפקיד פוטנציאלי של נוירוטרנסמיטר זה בהחמרת מהלך המחלה במקום לשפר אותו, בניגוד לאמונה הרווחת עליו כ"הורמון האושר".

סרוטונין ידוע בתפקידו המרכזי בהסדרת מצב הרוח, השינה, התפקודים הקוגניטיביים, התיאבון וההתנהגות החברתית, אך מחקר זה מדגיש כי חוסר איזון שלו, ולא רק ירידתו, עשוי להיות גורם מחלה בכמה מההפרעות הנפשיות.

החוקרים סבורים כי תוצאות אלו עשויות לפתוח דלתות לאסטרטגיות טיפוליות חדשות הממוקדות באיזון פעילות הסרוטונין בצורה מדויקת יותר, במקום להגדיל אותה באופן כללי, מה שעשוי לעזור בעתיד לשפר את איכות חייהם של חולי סכיזופרניה.